ריוקיו קובודו שימבוקאן Ryukyu Kobudo Shimbukan

琉球古武道信武館

ריוקיו קובודו שימבו-קאן

האיגוד לשימור וקידום אמנויות הלחימה המסורתיות של איי ריו-קיו

ריוקיו קובודו שימבו-קאן בראשות אקמינה סנסאי, הוא המשכו של ריוקיו קובודו הוזון שינקו-קאי, אשר נוסד בשנת 1955 ע"י שינקן טאירה (1897-1970 Shinken Taira). שינקן טאירה היה תלמידו וממשיכו של יאביקו מודן (1878-1941 Yabiku Moden) , בסגנון יאמאנה ריו (Yamane Ryu), מייסד ארגון "ריוקיו קובוג'וטסו קנקיו קאי" (Ryukyu Kobujutsu Kenkyo Kai). שינקן טאירה פנה לטוקיו/יפן בשנת 1922 וחזר לאוקינאווה בשנת 1940 ומאחר וראה כי אמנויות הלחימה בכלי הנשק המסורתיים (ריוקיו קובוג'וטסו / Ryukyu Kobujutsu) איבדו מן הפופולאריות המקומית, גמלה בו ההחלטה להקדיש חייו לשימור וקידום המורשת העשירה ורבת השנים והקים את ארגון ה- ריוקיו קובודו הוזון שינקו קאי.



הארגון, בראשותו של טאירה שינקין סנסאי (Taira Shinkin Sensei), זכה לתמיכה והכרת אישים מובילים מתחומים ומסגנונות שונים ומגוונים באמנויות הלחימה כגון: ימאנה ריו, שורין ריו, גוג'ו ריו, אישין ריו, שובאיאשי ריו, קובאיאשי ריו, מאטסובאיאשי ריו, אואצ'י ריו, מאטסומורה שורין ריו ושורי שורין ריו. מורים מפורסמים בקהילת הקראטה נתנו תמיכתם וברכתם לארגון, ביניהם צ'יבנה צ'ושין, שימאבוקורו טטסו, שימאבוקורו אייסו, היגה סייקו, צ'ינן מאסאמי, נאגאמינה שושין, יאגי מאיטוקו, אואצ'י קאנאי, מיאאירה קאטסויה, טוגוצ'י סייקיצ'י, נאקאזאטו שוגורו, נאקאמורה שיגרו ואחרים.

מגמה זו של סגנונות וזרמים שונים באמנויות הלחימה הפעילים בארגון ועוסקים באמנות הקובודו נמשכת עד ימנו אלה.

לבקשת טאירה שינקין סנסאי, המשיך תלמידו הבכיר, אקמינה אייסוקה דאי סנסאי (1925-1999, Akamine Eisuke - Dai Sensei), את פועלו של מורהו ובכך הפך לנשיאה השני של ריוקיו קובודו הוזון שינקו קאי. בשנת 1971 כונן אקמינה דאי סנסאי את ה- "שימבוקאן" (Shimbukan) שבטומישירו (Tomishiro) לזכר מורהו המנוח, טאירה שינקין סנסאי.

לאחר פטירת דאי סנסאי נערכה ישיבה בה נתקבלה החלטה כי בנו, אקמינה הירושי> (Akamine Hiroshi), ימשיך לעמוד בראש הארגון כנשיא השלישי של ריוקיו קובודו הוזון שינקו קאי.
בשנת 2011 ייסד אקמינה הירושי סנסאי את ריוקיו קובודו שימבוקאן.

תחילתו של הארגון בארץ בשנת 1999, כאשר דרור רוטר, תלמידו של אפי שליין סנסאי, פגש את פול ורמיליו סנסאי ביפן. אפי סנסאי אירח בישראל את פול סנסאי ואת אקמינה הירושי סנסאי. אח"כ שהא פול סנסאי בישראל מספר שנים ובנה את הארגון בארץ. את פעילות הארגון באזור ת"א והמרכז ריכז קיושי איציק כהן, מייסד טאי שין קאן - אמנויות לחימה אוקינאוויות.

תרשים שושלת המורים

טאירה שינקין (1970 - 1897)
טאירה שינקין (Shinken Taira) סנסאי נולד בשם מאאזאטו שינקין (Maezato Shinken) בשנת 1902 בכפר מאאזאטו שבקומג'ימה (Kumajima). יש מקורות הגורסים כי טאירה סנסאי החל לעסוק באומנות השימוש בכלי נשק אוקינאוויים מסורתיים בזכות סבו, קאנגאווה גימו (1862 - 1921 Kanegawa Gimu), אחרים טוענים כי לאחר שסיים את לימודיו, יצא טאירה סנסאי את כפרו והחל לעבוד במכרה גופרית ככורה.באירוע טראגי בו אחת מן הקורות התומכות כרסה, התמוטט המכרה וטאירה סנסאי נלכד. טאירה שינקין סנסאי הצליח לצאת מהריסות המכרה אך רגלו נפגעה קשות והוא נאלץ לנטוש את עבודות הכריה. טאירה סנסאי חזר לקומג'ימה, כפר הולדתו, אך גם שם נתקל בקשיים בעקבות פציעתו ולבסוף החליט להגיע לטוקיו. בהגיעו לטוקיו ביקש טאירה סנסאי לחזק את גופו ואופיו ותכנן ללמוד ג'ודו תחת קאנו ג'יגורו (Kano Jigoro). טאירה סנסאי התאחסן ב- "אוצ'י ננצ'ו" (Uchinanchu), אכסניה אוקינאווית במעונות סטודנטים "מאיסאי ג'וקו" (Meisei Juko), שם פגש לראשונה בפונאקושי ג'יצ'ין (ג'ישין) (Funakoshi Jichin), אחד המורים הידועים האחראים להבאת הקראטה האוקינאווי, "קראטה-ג'וטסו" ("("Karate-Jutsu ליפן.
בשנת 1922 הפך טאירה שינקין סנסאי ל "דאשי" (Deshi) (תלמיד/סטודנט) של פונאקושי סנסאי ומספר שנים אח"כ, ב- 1929, החל טאירה שינקין סנסאי ללמוד קובודו (Kobudo) תחת פיקוחו הישיר של יאביקו מודן (Yabiku Moden) סנסאי. בשנת 1932 עבר טאירה סנסאי לגונמה (Gunma) ופתח את הדוז'ו הראשון כמורה. באוגוסט 1933 קיבל טאירה שינקין סנסאי "שיהאן מנקיו" (Shihan menkyo) מיאביקו סנסאי. פונאקושי סנסאי המליץ לטאירה סנסאי לפנות למאבוני קנוואה (Kenwa Mabuni) סנסאי, שהיה מוכר ומקובל בקרב המורים, ולבקשו לקבל אותו כתלמיד ואכן בשנת 1934 הפך טאירה לתלמידו של מאבוני סנסאי. בשנת 1940 חזר טאירה סנסאי לאוקינאווה. מאוחר יותר פרצה המלחמה שהותירה אותותיה הטראגיים עד ימינו אנו. טאירה סנסאי חזר שוב לקומג'ימה, כפר הולדתו, על מנת להושיט עזרה בבניית המקום ובשיקומו מהריסות המלחמה. טאירה שינקין סנסאי המשיך בתרגול, לימוד וחקר ה- "ריוקיו קובודו", מורשת כלי הנשק האוקינאוויים ונוכח לדעת שנושא זה רחב מכדי שאדם אחד יוכל להקיפו ובליבו גמלה ההחלטה להקדיש עצמו למען שמירת המסורת והידע ולקידומו של נושא אומנויות הלחימה האוקינאוויות המסורתיות ושמירת השושלת.

בשנת 1955 כונן טאירה שינקין סנסאי את האגודה לשמירה ולקידום אומנות השימוש בכלי נשק אוקינאוויים מסורתיים – "ריוקיו קובודו הוזון שינקו קאי" (Ryukyu Kobudo Hozon Shinko-Kai). מורים רבים וידועים מסגנונות שונים תמכו בפועלו זה. טאירה סנסאי עבר מספר פעמים בין יפן ואוקינאווה ובשנת 1960 הוענק לו תואר הכבוד "שיהאן" מן המכון היפני ללימודי אומנויות לחימה מסורתיות (the Institute of Ancient Japanese Martial Arts Studies) על תרומתו ופועלו. בשנת 1963 ייסד טאירה סנסאי את "ארגון קוקוסאי קראטה קובודו רנמאי" (Kokusai Karate Kobudo Renmei) וב- 1964 יצא לאור ספרו "ריוקיו קובודו טאיקן" (Ryukyu Kobudo Taiken).
מעט אח"כ הוענק לו התואר/רשיון "האנשי" (Hanshi Menkyo) מ- "ארגון הזן ניפון קובודו רנמאי" (the Zen Nippon Kobudo Renmei). טאירה שינקין סנסאי נפטר בביתו בספטמבר 1970.

מאמציו הבלתי נלאים בחקר אומנויות הלחימה האוקינאוויות המסורתיות ופועלו הרב למען שמירת והפצת הידע שנצבר לאורך שושלת המורים רבת השנים עוברת כחוט השני בארגון שייסד, ריוקוי קובודו הוזון שינקו קאי.

אקמינה אייסוקה דאי-סנסאי (Akamine Eisuke 1925 - 1999)
אקמינה דאי- סנסאי היה תלמידו הבכיר של טאירה שינקין סנסאי. אקמינה דאי- סנסאי נולד בשנת 1925 בטומישירו/אוקינאווה (Tomoshiro, Okinawa). התגייס בשנת 1944 בהיותו בן 19, ב 1945 הוצב בטיוואן וחזר לאוקינאווה בשנת 1946 בגיל 21. אקמינה דאי- סנסאי למד מהיגה סייצ'ירו (Higa Seiichiro) סנסאי, תלמידו של צ'ינן סאנדה (Chinen Sanda) / "יאמאנה" (1840 - 1922 Yamane). בין השנים 1949 ו-1956 למד אקמינה דאי- סנסאי בהדרכת היגה רייסוקה (Higa Reisuke), היגה ג'ינסאבורו (Higa Jinsaburo) ואקמינה יואיי (Akamine Yoei), גם הם תלמידיו של סאנדה סנאסי. ניכר היה כי אקמינה דאי- סנסאי הלך בדרך מוריו שיתאפיינה בגמישות, החוזק והדינאמיות של צ'ינן סאנדה סנסאי, סגנון זה כונה מאוחר יותר "יאמאנה-ריו" (Yamane-Ryu). בשנת 1955 כונן טאירה שינקין סנסאי את החברה/האיגוד לשימור וקידום אומנויות הלחימה המסורתיות של איי הריוקיו – "ריוקיו קובודו הוזון שינקו-קאי" (Ryukyu Kobudo Hozon Shinko Kai). כשנה לאחר מכן פגש אקמינה דאי- סנסאי בטאירה שינקן סנסאי. בגיל 37 קיבל אקמינה דאי- סנסאי את תעודת ה- "שיהאן" (Shihan Menkyo). ב- 1968, בגיל 43, מוענק לאקמינה דאי-סנסאי רשיון "רנשי" (Renshi Rokudan) מהפדראציה לקראטה וקובודו באוקינאווה (the Zen Okinawa Karate Kobudo Renmei). בשנת 1970 לאחר פטירת טאירה שינקין סנסאי הפך אקמינה דאי-סנסאי, תלמידו הבכיר, לממשיכו של מורהו ע"פ בקשתו ובכך הפך לנשיא השני של ריוקיו קובודו הוזון שינקו קאי.

בשנת 1971 כונן אקמינה דאי- סנסאי את ה- "שינבוקאן" (Shinbukan) בטומישירו (Tomishiro) כמחווה של כבוד לזכרו של מורהו טאירה שינקין סנסאי. בשנת 1976, בהיותו בן 56, הוענקה לדאי-סנסאי תעודת "קיושי האצ'ידאן" (Kyoshi hachidan) מהפדראציה לקראטה וקובודו באוקינאווה (the Zen Okinawa Karate Kobudo Renmei). "קיושי" - , "מורה המורים", איש בעל ידע רב. בשנת 1985 קיבל דאי- סנסאי תעודת "האנשי" (Hanshi). "האנשי" – "מורה למופת", התואר הרשמי הגבוה ביותר הניתן למורה באומנויות לחימה.

ב- 13 בינואר 1999 נפטר אקמינה דאי- סנסאי.

ה- "שינבוקאן" (Shinbukan) משמש כיום כמרכז העולמי הראשי של ריוקיו קובודו הוזון שינקו-קאי (Ryukyu Kobudo Hozon Shinko Kai) וידוע כמקור המסורתי האורטודוקסי הממשיך בדרכם המקורית של שושלת המורים באוקינאווה.

אקאמינה הירושי סנסאי
אקאמינה הירושי סנסאי (Akamine Hiroshi- sensei), בן רביעי לאקאמינה אייסוקה, (Eisuke Akamine-Dai sensei) הנשיא השני של ארגון "ריוקיו-קובודו הוזון שינקו קאי", נולד בשנת 1954 בטומיגוסוקו/אוקינאווה.

בשנת 1960 החל אקאמינה הירושי סנסאי ללמוד קראטה בפיקוחו של אביו.

1968 – אקאמינה סנסאיי למד קאטת "טינבה" (Tinbe) משינקן טאירה סנסאי (Shinken Taira-sensei), המייסד והנשיא הראשון של הארגון.
              מגיל 7 הצטרף אקמינה הירושי לשיעורים תחת טאירה שינקין עת לימד את אביו, אקמינה אייסקה דאי-סנסאי.

1970 – אקמינה סנסאי למד "שורין-ריו קראטה" אצל הירושי גושיקין סנסאי (Hiroshi Gushiken-sensei).

1978 - אקאמינה הירושי סנסאי מקבל תעודה והסמכה רשמית כמורה לקראטה מידיו של אקאמינה אייסוקה "דאי-סנסאי".

1988 – אקמינה סנסאי מקבל דאן 5 מאת הירושי גושין סנסאי.

1995 – רשיון הוראה רשמי באמנויות הקראטה מוענק לאקמינה הירושי מידיו של הירושי גושין סנסאי.

1997 – אקמינה הירושי סנסאי מקבל דאן 7 בקראטה מאת אייסקה אקמינה דאי-סנסאי.

1999 – נשיא ארגון ריוקיו קובודו הוזון שינקו קאי, אייסקה אקמינה דאי-סנסאי, מעניק רשיון הוראה בריוקיו קובודו לאקמינה הירושי סנסאי.

באפריל 1999, לאחר פטירת נשיא הארגון, אקמינה אייסקה דאי-סנסאי, נבחר בנו, אקמינה הירושי סנסאי לנשיא השלישי של האיגוד לשימור וקידום אמנויות הלחימה של איי הריוקיו: "ריוקיו קובודו הוזון שינקו קאי".

פול ורמיליו סנסאי
נולד בשנת 1962 בליברפול\אנגליה. כבן 9 נחשף לענף האגרוף ע"י סבו, דומיניק ורמיליו. מאחר והעיסוק באגרוף מוגבל לפרק זמן קצר, פנה פול סנסאי לעסוק בג'ו-ג'יטסו, אומנות לחימה בה עסק למשך 20 השנים הבאות. מסגרת שירותו בחיל הים זימנה לפול סנסאי הזדמנויות רבות לפגוש באנשי בודו בני תרבויות שונות ולחוות ולהתנסות באומנויות לחימה שונות ברחבי העולם. בשנת 1996 ארז פול סנסאי את מזוודותיו ובחיפושו אחר מקור אומנות הריוקו קובודו פנה לאוקינאווה. בעקבות אמונתו החזקה שאוקינאווה היא ארץ הולדת הריוקיו קובודו, רצינותו וכנותו אימץ אותו אייסקה אקמינה סנסאי (Eisuke Akamine) כ- "אוצ'י דשי" (Uchi Deshi) למשך ארבע וחצי שנים, בהן נחשף לראשונה לריוקיו קובודו ולשורין ריו קראטה. כשנתיים לפני הנסיעה למד פול סנסאי קראטה במועדון "המשולש האדום" שבאנגליה, והוא רוכש כבוד רב למוריו בעבר, אנדי שרי, בוב פיונטון ופראנק ברנן. לאחר פטירתו של אייסקה אקמינה סנסאי המשיך פול סנסאי ללמוד תחת הירושי אקמינה סנסאי ונשאר נאמן למקום בו למד: "שוהומבו דוז'ו" (Sohombu Dojo).

בסמינר בצ'יבה\יפן פגש פול סנסאי בסטודנט ישראלי, חבר סאן-שין קאן, וכך נוצר לראשונה קשר שבעקבותיו הגיעו לארץ בשנת 1999 פול סנסאי יחד עם המורים מאוקינאווה, בראשות אקמינה סנסאי (Taira Shinken) וממשיכיו ברחבי העולם.

מדברי המורה מבט בודד בדבר עולה אלף מונים משמיעה חוזרת ומאות פלפולים אודותיו. לצערנו עולם אומנויות הלחימה סובל בימנו מבעיה זו בדיוק. התופעה הגוברת של הרשמה לקורסים קצרי מועד, לימוד והשתתפות באירועים שונים "מהיום להיום", טפסי רישום, קלטות וידאו אינם עולים בקנה אחד עם לימוד מעמיק ועיסוק פורה באומנויות הלחימה.

אנו מכבדים כל אינדיבידואל באשר הוא/ת ומאמינים ברצון, במאמץ אישי ובפתיחות.