פילוסופיה ו- "דו" / מאת איציק כהן 道 DO [TO], Way, Path "דו" ["טו"], דרך חיים ה- "דו" 道 DO הינו התרגום היפני למושג הסיני "טאו (TAO). הכוונה היא ל- "דרך", "ללכת בדרך...", זהו מושג רב משמעות המאגד את המישור הרוחני, הפילוסופי והפרגמאטי כאחד ומצוי במגוון נושאים רב כגון בודהיזם, זן (ZEN), צ'ה-דו (טקס התה)וכן באמנויות הלחימה: קיו-דו (דרך הקשת), קראטה-דו. הגישה במז"הר מייחסת חשיבות רבה לעבודה על הסובייקט ומדגישה את התהליך בטענה שתהליך נכון יביא לתוצאה המיוחלת. אמנות הקראטה-דו באה לידי ביטוי כמעט בכל נושא בחיינו, זוהי דרך מחשבה, התנהגות, יחסינו לסביבה ויחסי גומלין עם אנשים, הדרך בה אנו עושים דברים ולבסוף תגובות ספונטאניות בנסיבות שונות ואינטואיציה בריאה. זהו אתגר אישי ותהליך של גילוי ושיפור עצמי. זכותו וחובתו של התלמיד ללמוד, לתרגל ולהשקיע בעבודה עצמית. המורה מכוון ומנתב את התלמיד בתהליך הלימוד. תרגום המונח "מורה" ביפנית: "סנסאי" - Sen Sei. יחסי הגומלין החזקים בין זן (ZEN) ומעמד הסמוראים יצרו חוקים אתיים - מוסריים נוקשים, ה- "בושידו" (Bushi - Do). חוקים אלה קיבלו גושפנקא במאה ה- 17 עת הונחו היסודות למסורת הצבאית בתקופת הפיאודליזם ביפן. חוקרים חברתיים משווים את השפעת ה- בושידו על כלכלת יפן והתפתחותה לזו של האתיקה הפרוטסטנטית במערב. למעשה כבר בתקופת ה- "מורומאצ'י" 1598 - 1336, נבנו בהשפעת הזן אמנויות ודפוסי חיים. הזן אף אומץ בידי מעמד הסמוראים, שהתאימו את שיטותיו לצרכי לחימה ולערכים אתיים: אופי חזק, קור-רוח, פשטות, ריסון-עצמי, נחישות וחישול הגוף והנפש. הרמה הגבוהה ביותר אליה יכול לוחם להגיע היא "דרך החרב ללא חרב", לנצח ללא קרב. על-מנת לשרוד ולנצח בקרב לוחם זקוק לטכניקה טובה וליכולת מנטאלית משובחת אך לנצח בדרכי שלום נדרשת היכולת הגבוהה ביותר. במישור הפילוסופי לא נועדה החרב על-מנת להרוג בשדה הקרב ולמעשה היא מכוונת כלפי תאוות הבצע, הכעס ובורותנו אנו, דהיינו החרב מכוונת כלפינו. רבים הם האתוסים, האגדות והמחזות העוסקים בנקודה זו האפוס הייקה מונוגטארי, האגדה על יצרני החרבות מסאמונה ומוראמסה תלמידו, מיאמוטו מוסאשי והרשימה ארוכה מאד. המונח "דוז'ו" (המקום בו נערכת הפעילות) הינו מושג פילוסופי - רוחני ואינו מוגבל לעיסוק באמנויות לחימה בלבד. התרגום המילולי מיפנית הינו: "מסדרון הדרך" או "אולם הדרך", כלומר המקום בו אנו עוסקים ב- "דרך" - DO 道. לבסוף אזכיר כי כאשר אנו עוסקים באמנויות לחימה - אנו מתכוונים ומכוונים לכך שעלינו לנקוט בטכניקות פרקטיות ובגישה פרגמאטית משום אלמנט הלחימה וההגנה העצמית איציק כהן 10/08/2004 היסטוריה חזרה לדף המאמרים