"און קו צ'י שין" 温故知新 ON KO CHI SHIN / מאת איציק כהן
אין פירושו להנציח את העבר, אלא להמשיך להתפתח ולפתח את ההווה בראייה ומחשבה לעתיד.
לא סטגנציה אלא התפתחות והמשכיות.
כוונת האמרה היא להדגיש שידיעת העבר תורמת לעשייה בהווה ובראייה לעתיד.
אתן דוגמא: בהיותי בענף ההייטק, היה עלי לפתח חלק מסוים בתוכנה שתוכנן להיות בשפת תכנות עילית (high-level programming language), כלומר שפה פשוטה קלה ומהירה יותר לתכנות. אבל כשהצוות נתקל בבעיה לא פתירה לכאורה, הצלחתי להגיע לפתרון דרך שפת תכנות נמוכה (low-level programming language) והפרויקט נמשך. הנקודה החשובה היא שדרך ידיעה ושליטה במקור, ניתן היה לפתח פתרון יצירתי ולאפשר את המשך הפיתוח והשגת המטרה.
שפות עיליות נבנו בעזרת שפות נמוכות. יתרונן כפול, פשטות והספק תכנות גבוה. ניתן ללמוד אותן מהר, הן כוללות דרכי קיצור ומנגנוני בטיחות ואוטומציה, וניתן להשתמש בהן ברמת מיומנות בסיסית ולהשיג תוצאת מהר. אבל הן מוגבלות. עושים בהן שימוש נרחב בעולם התוכנה והווב. לעומתן, השפות הנמוכות מורכבות הרבה יותר ונכנסות לקרביים של מערכת ההפעלה. בעזרתן ניתן לבצע מניפולציות ולהגיע לתוצאות שאינן ברות ביצוע בשפות העיליות. הן דורשות רמת מיומנות גבוהה הרבה יותר והמתכנת הוא זה שאחראי על כל פעולה ופעולה. דוגמאות לשימוש בשפות כאלו קיימות בעולם ה- Real Time, כמו מנגנוני בקרה, ניתוב טילים תוך כדי מעוף, לוחמת סייבר ועוד.
אבל אני נתקל בתופעה בה תלמידים מוכשרים, בעלי יכולות פיזיות ואינטליגנטיות גבוהות, מחפשים כל העת דברים חדשים. השגרה והחזרה על הדברים משעממת אותם.
הם אינם מבינים שהם אלו שצריכים לגלות יצירתיות ולמצוא את הדברים החדשים מתוך הקיים. זהו תהליך חוויתי, חשיבתי ומנטלי. היכולת לעצור לרגע, להקשיב לעצמך ולסביבה, לחקור בעצמך ולייצר משהו חדש מן הקיים.
לאחר שהמורה לימד אותך, תפקידך להמשיך ולהפליג בעצמך. בשלב זה המורה הוא כמגדלור, מורה לך את הדרך על מנת שלא תסטה מהנתיב הרצוי יתר על המידה ודרכך תאבד.
תפקיד המורה הוא להעניק לתלמיד הוותיק את הכלים כדי שייפתח דברים חדשים בעצמו, בהתאם להבשלתו של התלמיד.
כשאנו מתמכרים לנוחות ולחוסר מאמץ, אנו מאבדים את אחת התכונות חיוניות ביותר לקיום, לעצמאות, לחיוניות ולהתפתחות אישית. זהו אסון לאינדיבידואל, למקצוע ולמין האנושי כולו.
התכונה לעצור לרגע, להקשיב לעצמנו ולסביבה, לעבד באופן עצמאי חומר גלם, לנתח עצמאית חומר מעובד, ולקיים תהליך חשיבה ביקורתית מהווים תנאי הכרחי לאיכות.
היום אנו מניחים בצד את המקורות, צורכים חומר מעובד ממקורות פופוליסטים לא אמינים או גרוע מכך, ממקורות מקצועיים שמטרתם להטות אותנו לכיוון מסוים. אנו חשופים יותר מתמיד למניפולציות ולהנדסת תודעה.
הצרה הגדולה היא שאפילו איננו מודעים לכך, ולעיתים גם כשיש מודעות, אין את הכלים להתמודד עם התופעה הנרחבת והמתוחכמת הזו.
אז נכון שאנו אנו מפתחים יכולות לצרוך בו זמנית מערוצים רבים בו זמנית ואולי גם לפתח חלוקת קשב מסוימת, אבל כמות ה- fake וה- junk מעקלת את האמת ואת האיכות שאובדות.
כן, כנראה שהטכנולוגיה תמשיך להתפתח, אבל האנושות חוזרת לתקופות ההיסטוריה האפלות בהן מיעוט שתלטני הוביל את הרוב.
במשפט קצר ועכשווי, אנחנו הופכים לזומבים, ועם הנוחות והטכנולוגיה התהליך הזה מתגבר ומשפיע על האינדיבידואל ועל החברה יותר ויותר.
הדור הנוכחי צורך מידע, מוצרים ושירותים מהר ככל שניתן, ולהמשיך הלאה לדבר הבא.
אין הבחנה בין חומר סתמי, מזוהם ומזוקק. עומק, מאמץ ומחשבה הפכו למושגים מיותרים.
דוגמאות לזילות ורדידות מקצועית קיימות כמעט בכל תחום. מה שמצטלם יפה שווה יותר.
על מנת לעצור את התהליך, ולהמשיך ולהתפתח בדרך חיובית, עלינו להכיר את העבר, להבין לעומק את המקורות והתהליכים מהם התפתחנו, וזאת על מנת שנוכל להמשיך ליצור, להתפתח ולפתח קונסטרוקטיבית, ואם ראייה לעתיד שתתרום גם לפרט וגם לחברה כולה.
אומנויות קלאסיות ובהן אומנויות הלחימה, שמקורן לפני מאות שנים בתרבויות שונות, עדיין שומרות על מקום משמעותי בעולם המודרני. למרות עלייתן של צורות חדשות של פעילות גופנית, ספורט ומערכות הגנה עצמית, אומנויות לחימה קלאסיות - כגון קראטה, קונג פו, ג'וג'יטסו וצורות סייף מסורתיות - ממשיכות להשפיע גם על האימון הגופני וגם על ההתפתחות האישית כיום. הרלוונטיות שלהם משתרעת מעבר להגנה עצמית לתחומים כמו כושר, משמעת, תרבות ופילוסופיה. בפועל, אומנויות קלסיות מהוות בסיס ומקור להבנה, דיוק, מיקוד ולאיכות בלתי מתפשרת באומנויות המודרניות. הדבר נכון למוסיקה, מחול ותנועה וגם לאומנויות לחימה.
כושר גופני ובריאות
אומנויות לחימה קלאסיות מתורגלות לרוב כדרך לשמור על כושר גופני. אנשים רבים עוסקים כיום באומנויות לחימה למען היתרונות הבריאותיים שלהם, כגון שיפור כוח, גמישות, קואורדינציה, שיפור שיווי משקל ושיפור הרווחה. ויש גם אספקט טיפולי, מנטלי, מוטורי, נירולוגי קשב וריכוז ADHD ועוד.
לחימה, הגנה עצמית ויישום מעשי
למרות הזמינות של מערכות הגנה עצמית מודרניות כמו MMA, אומנויות לחימה קלאסיות מספקות טכניקות מעשיות להגנה עצמית. אומנויות כמו ג'ודו, קראטה וג'ו-ג'וטסו ברזילאי ממשיכות להילמד להגנה עצמית, תוך שימת דגש על טכניקות פיזיות ומוכנות נפשית כאחד. בעוד שמערכות אלו עשויות להיראות כמסורתיות, עקרונות הליבה שלהן - כגון מינוף, תזמון וטכניקה נכונה - נשארים יעילים בתרחישים בעולם האמיתי, ומוכיחים את ערכם המתמשך. הבנה עמוקה שלהן פותחת גם בתחום הלחימה דרכי פעולה יעילות ומעשיות המותאמות לסביבה המודרנית.
כמו בכל מיומנות, הנסיון חשוב, ובתחום הלחימה הוא קריטי. קיימות סביבות עבודה שונות בהן נדרשת התאמה איכותית וכן קיים הבדל משמעותי פיסי, טכני ומנטלי בין סביבת התרגול ללחימה בתנאי אמת.
משמעת נפשית וצמיחה אישית
אחד ההיבטים המתמשכים ביותר של אומנויות לחימה קלאסיות הוא הדגש על משמעת נפשית, מיקוד וצמיחה אישית. אומנויות לחימה כמו אייקידו, קראטה וקונג פו נטועות במערכות פילוסופיות המדגישות כבוד, שליטה עצמית, ענווה והתמדה. שיעורים מנטליים ואתיים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מתהליך האימון, ומסייעים למתרגלים לפתח חוסן פיזי ופסיכולוגי כאחד. התמקדות זו בבניית האופי הופכת את אומנויות הלחימה לפופולריות בקרב הורים המחפשים להנחיל משמעת וערכים לילדיהם, כמו גם מבוגרים המחפשים שיפור עצמי.
שימור תרבות וזהות
אומנויות לחימה קלאסיות קשורות עמוקות להיסטוריה התרבותית של האזורים שבהם הן פותחו. הן משמשות כחיבור חי למסורות, לפילוסופיות ותפישות העולם של תרבויות כמו סין, יפן, קוריאה אוקינאווה ועוד. ניתן לראות בתרגול אומנויות לחימה בעולם המודרני סוג של שימור תרבותי, כאשר בתי ספר (דוג'ו) שמים דגש לא רק על טכניקות אלא על ההיסטוריה והטקסים שהועברו לאורך דורות. עבור מתרגלים רבים, אומנויות לחימה משמשות דרך להתחבר למורשת, לזהותם ולגאווה הלאומית שלהם.
השתלבות בספורט ותחרויות מודרניות
אומנויות לחימה קלאסיות התפתחו גם לספורט מודרני, עם אירועים כמו האולימפיאדה הכוללים ג'ודו, טאקוונדו וקראטה. MMA, שזכה לפופולריות עצומה ברחבי העולם, משלב לעתים קרובות אלמנטים של אמנויות קלאסיות כמו קראטה, ג'ו-ג'וטסו ברזילאי, מואי תאי, אגרוף והיאבקות. בעוד שתחרויות אלו מדגישות לעתים קרובות את ההיבטים הפיזיים והקרביים של אומנויות לחימה, הן גם עוזרות להפיץ ידע על מערכות מסורתיות ולקדם את הרלוונטיות שלהן בחברה העכשווית. מורים רבים מאוקינאווה מסתייגים מתחרויות ואני שותף לדעה זו. התחרות היא מול מתחרים אחרים בעוד שהאמנות הקלאסית מכוונת להתמודדות ושיפור אינסופי עם עצמך. עוד באוקינאווה, מייחסים חשיבות רבה לתרומתך לזולת ולחברה. מן ההיבט הטכני, יש הבדלים מהותיים בין הדוג'ו לזירה, כלומר בין הקלאסיקה לבין התחרות.
"מיינדפולנס" ורוחניות
אומנויות לחימה קלאסיות משלבות ממד רוחני, במיוחד במערכות המדגישות מדיטציה, תרגילי נשימה וחיבור עמוק בין נפש וגוף. קיימת מערכת גומלין בין שלווה והרמוניה פנימית, לבין פיסיולוגיה וכוח פיזי. מיקוד רוחני זה פונה לאנשים מודרניים המחפשים תרגול "מיינדפולנס" או חלופות לפעילויות מיינסטרים. הדגש על רווחה הוליסטית, איזון ורוגע מהדהד עם מגמות בריאות עכשוויות. כאן אני מוצא לנכון להוסיף שקיימת חשיבות לגישה פרגמטית. אני מתאר זאת כ- "רגליים הנטועות עם שורשים בקרקע והראש בעננים", כלומר לקיים את הממד המעשי ועדיין לתת ליצירתיות חופש.
אומנויות לחימה בתרבות פופולרית
אומנויות לחימה קלאסיות ממשיכות להיות בעלת נוכחות חזקה בתרבות הפופולרית, המשפיעה על סרטים, משחקי וידאו ומדיה. סרטי אומנויות לחימה, במיוחד אלה מהקולנוע של הונג קונג, הביאו קונג פו ודיסציפלינות דומות לקהל עולמי. דמויות כמו ברוס לי וג'קי צ'אן עזרו להפוך את הפילוסופיות והטכניקות של אומנויות לחימה לפופולריות, והפכו אותן לנגישות ואטרקטיביות לקהל רחב. ייצוג זה נתן השראה לאינספור אנשים לקחת אימוני אומנויות לחימה, ותרם למשיכה העולמית שלו. יחד עם זאת כדאי לזכור שאשליות לחוד ומציאות לחוד. המסך אמנם נותן השראה, וזה חשוב, אך החיים אינם סרט.
עיבודים מודרניים וחדשנות
בעוד שאומנויות לחימה קלאסיות שומרות על צורותיהן המסורתיות, בתי ספר ומדריכים רבים התאימו אותן לצורכי החברה העכשווית. לדוגמה, בתי ספר מודרניים לקראטה או לג'ודו עשויים לשלב אלמנטים של מדעי הספורט המודרניים, פסיכולוגיה או אפילו טכנולוגיה בשיטות ההוראה שלהם. בנוסף, טכניקות קלאסיות משולבות לעתים קרובות עם סגנונות אחרים כדי ליצור מערכות היברידיות שמתאימות יותר לתרחישי לחימה מודרניים, מה שמוכיח שאומנויות אלה עדיין מתפתחות. לאניות דעתי, הטעות הגדולה נעוצה בתופעה בה דורסים ידע קודם לטובת ידע חדש במקום להוסיף על זה הקודם. בנוסף, כפי שמוזכר במאמר, הסביבה הוובית המודרנית מאפשרת לכל אינדיבידואל לייצר חומרים גם ללא הכשרה ומקצועיות. עובדה זו פותחת פתח לטעויות ולהטעיות. לצערי, הויראלי גובר על המקצועי. הבנה מעמיקה ושימוש נכון מקנים המשכיות ראויה.
מסקנה
אומנויות לחימה קלאסיות תופשות מקום דינמי בעולם המודרני, ומשלבת מסורת עם רלוונטיות עכשווית. בעוד שהן נטועות במקורות ההיסטוריים והתרבותיים שלהן, היישומים בכושר גופני, לחימה והגנה עצמית, משמעת נפשית, מיקוד וצמיחה רוחנית ממשיכים למשוך מתרגלים מכל הגילאים. כאשר האומנויות הללו מותאמות לחיים המודרניים, ערכיהן – משמעת עצמית, כבוד, חתירה למטרה, שליטה עצמית, העצמה אישית, כמו גם בסיס לאומנויות המודרניות - מבטיחים שהן יישארו משפיעות על פני היבטים שונים של הפרט והחברה, מספורט, בריאות, לחימה והגנה עצמית ועד להתפתחות אישית מתמדת.
איציק כהן
20/09/2024
חזרה לדף המאמרים