אמנויות הלחימה ככלי טיפולי / מאת איציק כהן העיסוק באמנויות לחימה ככלל נוגע בבריאות המנטאלית וכן מעלה מוטיבציה ובטחון עצמי. במסגרות תואמות ניתן להגיע לשיפור משמעותי לאחר אירועים פוסט-טראומטיים ובטיפול בילדים, נוער ובוגרים עם הפרעות קשב וריכוז, רפיון שרירים או סרבול מוטורי (DCD) , ילדים מופנמים או חרדתיים, תסמונות כגון טורט ולקויות שונות. הקראטה מציב גבולות ברורים ומספק מסגרת וכלים המשמעותיים במיוחד עבור ילדים אימפולסיביים, היפראקטיביים וכן ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. דרך הקראטה לומד האדם להאציל מיומנויות על תחומים אחרים ולשפר את איכות חייו. האתגרים הפיסיים, המנטאליים וההתנהגותיים שמציב הקראטה הם אתגרים מוחשיים ודרכם יכול המתורגל לשפר מיומנויות. כל מתורגל הוא מקרה פרטי לו ניתן את מירב תשומת הלב ונאתגר אותו בגישה וברמה המתאימה לו ומשם נמשיך להתקדם. מחקרים אקדמיים מראים נתונים חד משמעיים על שיפור התנהגותי וכן שיפור יכולות מוטוריות וקוגנטביות בקרב ילדים ובני נוער העוסקים באמנויות לחימה. נמצא כי העיסוק באומנויות לחימה משפר יכולות שכליות כמו קשב, ריכוז וקבלת החלטות. מחקרים שנעשו (המרכז הרפואי לטיפול ב- ADD/סנטה קלארה, קופר, גראהם, אבידה ריפלי) בילדים ונוער בעלי ADD, ADHD, הפרעות התנהגותיות שונות ובילדים מופנמים מראים מובהקות ברורה בשיפור מיומנויות קשב וריכוז, אימפולסיביות, היפראקטיביות, הפרעות התנהגותיות ותפקודים רגשיים וחברתיים. מחקרים ביפן (פרופ' האשימוטו טושיאקי, פרופ' קאנו ג'ון, טקאוצ'י מאסאיוקי) עסקו בפן הפיסיולוגי ובפן הפסיכולוגי-התנהגותי בקהלי יעד שונים בקרב ילדים ובני נוער. במאמרים שכתבו הם נותנים דעתם לריבוי הדיעות והגישות בקרב אנשי המקצוע המעמיד אותנו בפני דילמות. הם מצביעים על שיפור במספר קריטריונים: וויסות רגשי (תגובות רגשיות) שליטה עצמית פתיחות גמישות (מעבר מסביבה לסביבה) טמפרמנט חשיבה ביקורתית (שיפוט תכליתי, מה לעשות בתגובה לסיטואציה או חוויה מסויימת) קיימת זהות מובהקת בין העיסוק באמנויות לחימה לבין עיצוב תכונות אופי ויכולות שכליות, רגשיות וחברתיות. עם זאת אציין שקיימת חשיבות להתאמת המסגרת, סוג ואופי הפעילות לאדם. איציק כהן 28/11/2009 חזרה לדף המאמרים