אמנות הקראטה במטריצת החיים העכשווית / מאת איציק כהן "דע את עצמך ותנצח את הקרבות כולם" סאן-טסו העיסוק בקראטה נותן לך הצצה לתוכך ויותר מכך, את האפשרות לשנות, להשתנות ולהשתפר. ניתן למשול את אמנות הקראטה למראה אשר בבואתך נשקפת בה בבהירות, ללא הפילטרים אותם אנו עוטים כשריון המגן עלינו מפני החברה והסובב אותנו, אך בעיקר מפני עצמנו. העיסוק בקראטה נותן לנו את היכולת להתבוננות עצמית אמיתית, חפה מן הדימויים וההטיות הקיימות במציאות היום יומית. אנו רוכשים את היכולת להתבונן בעצמנו ועל הסביבה מזווית כמעט אובייקטיבית, מן החוץ. כאילו צילמנו עצמנו ועתה אנו מביטים ומנתחים את התמונה כאשר אנו כבר מחוץ לסיטואציה או במלים אחרות, אנו רואים עצמנו מזווית אובייקטיבית, כפי שאנו בעיני אחרים, כפי שאנו באמת. אך הרבה מעבר לפיתוח המודעות, הקראטה נותן לנו את ההזדמנות לשנות. לשנות את עצמנו, להשתפר. להשתפר במה? להשתפר אישית, רוחנית ומנטאלית. להשתפר חשיבתית ואסטרטגית. להבין ולשפר קשרים חברתיים בכל מקום וסביבה, תקשורת בין אישית ויכולת קשב. לחזק את תפקודנו בחיי היום יום ולחזק את עמידותנו במצבי קיצון. להוריד מתחים ולהעלות ביצועים, אם חשיבתיים ואם פיסיים. בבית ובמשפחה, בעבודה, בחוגים חברתיים שונים, בהתחלות ובסיטואציות נמשכות שחלקן ברות חלוף ולחלקן השפעה על המשך דרכנו. פאזה נוספת היא זו הבריאותית. כושר גופני. יציבה ותנועה נכונה, חיזוק הגוף, גמישות, קואורדינציה, נשימה סרעפתית והרגשת חיוניות במהלך היום. ערנות פיסית, מחשבתית ורגשית. יכולת התבוננות, ניתוח, תגובה ופעולה בכל סביבה בה אנו מצויים. והבונוס החשוב והבסיסי המחזק ומעצים את כל המוזכר מעלה – הגנה עצמית. הגנה עצמית במובן הפיסי כמו גם במובן החברתי והרוחני. העלאת יכולת ההתמודדות מול קולגות ושותפי החיים בסביבות ובסיטואציות שונות ומגוונות. הכיצד? בכל יום אנו מתעוררים למערכה חדשה או להמשכה של מערכה קודמת. בבית, בעבודה, בחוגים השונים ולמעשה בכל מקום. הבית, הילדים, סביבת העבודה לעצמאים ולשכירים (הפרוייקט, הבוס, הקולגות, הפיקודים שתחתי, ההתחייבויות והאחריות). אינני בה לומר שהחיים הם חס וחלילה מלחמה מתמשכת אבל בהחלט קיימים עימותים ומערכות ברמות השונות, חלקן קטנות וזניחות ואחרות משמעותיות הרבה יותר. הקראטה מלמד אותנו לזהות את אותן סיטואציות או מערכות בהתהוותן ולהימנע מהן. אם לא הצלחנו להימנע נוכל לעבור לשלב השני הוא שלב ההתמודדות. לימוד והתמודדות דרך חוויה גורם לנו להבין ולהפנים את הידע טוב יותר ויתירה מכך, להשתמש בו באופן הראוי והיעיל ביותר במינון ובעיתוי הנכון. לעיתים אנו נדרשים לחשיבה ולעשייה בו זמנית. כל התמודדות משולה לקרב או אם תרצו נוכל למתן את הביטוי ולהמיר את המונח "קרב" למונח "משא ומתן". האם להיות רך או נוקשה בתהליך. לדעת להבחין בין עיקר לתפל. להפעיל ראייה מרחבית ועם זאת להיות מרוכז וממוקד היכן שצריך. לא להיבהל מאיומים ולהכתיב קצב ואווירה הרצויים לי. לזהות חלון הזדמנויות או ליצור כזה על מנת להגיע להכרעה, כאשר לרוב הפתרון האופטימאלי הוא רווח הדדי. להיות שקול ולהגיב נכון ובמהירות על שינויים במערכת הדינאמית. לשפר עמדות ולמצוא דרכי פעולה חלופיות. דע את עצמך ודע את אלו העומדים מולך. דע מה העומד מולך יכול לעשות ודע גם מה הוא אינו יכול לעשות. אם קיימים מספר שותפי התמודדות עלי לזהות את תכונותיהם ולדעת במי לבחור. "שותף בהתמודדות" הוא מינוח מקביל ליריב. אז מדוע בחרתי במונח "שותף" ולא "יריב". משום שפעמים רבות אכן מדובר בשותף הקרוב מאד לליבי, ועדיין יש למצוא פתרון אופטימאלי (למשל במסגרת המשפחה או במסגרת חברית). משום שבמקרים מסוימים עלינו לפעול ללא השפעות רגשיות כגון איבה, דחייה, שנאה, נקם וכדומה. תכונות אלה יפריעו לנו להפעיל שיקול דעת ולתפקד באופן יעיל (למשל במסגרת העבודה). עלינו להיות חלק מן התהליך על כל הגורמים שבו כמו שהם. עקרון ה- "ככות" חשוב וזווית ראייה סובייקטיבית בלבד עלולה לשבש את ההבחנה, שיקול הדעת והתפקוד. אמנויות הלחימה במקורן עסקו בחיי אדם ובפעילות כזו אין מקום לטעויות. אופי פעילות כזו דורש פשטות מחד ותחכום מאידך. גישה פרגמטית ותכליתיות ושאיפה למצוינות ולשלמות. יכולת ראייה כללית ויכולת מיקוד. שיקול נבון והחלטי, לעיתים מהיר בזמן אמיתי ובצמתי החלטות, אשר יוביל לפעולה הנכונה ולתוצאה הרצויה. חלק מן התהליך הוא רוח הקרב והאמונה ביכולתי, הובלת השותף/היריב/המתמודד למקום אליו אני מכוון מבלי שירגיש בכך והשגת התוצאה הרצויה. לשם כך עלי לדעת לנהל משאבים בתבונה: טווח זמן כללי, תזמון, טווח פעולה והשפעה, מאמץ, רווח מול הפסד, שיקול דעת וניהול סיכונים, טקטיקה וחשוב מכך אסטרטגיה, תנאי סביבה, אווירה ועוד גורמים רבים הפועלים יחדיו. העיסוק בקראטה מזקק את ראיית התהליכים שאנו עוברים ואת תפקדנו בתוכם. הכיצד? תהליך הלמידה והשיפור שאנו עוברים הוא תהליך אישי חוויתי בעיקרו ולכן גם בעל השפעה חזקה. זהו תהליך הדורש זמן וסבלנות. כל אחת ואחד עובר את התהליך וצובר ידע ונסיון על פי אופיו, נטיותיו, כישוריו וכוח הרצון שבו. הקשר עם המקום והמורה חשוב. הקראטקה (העוסק/ת בקראטה) נותן את המאמץ והמורה מכוון ודואג לכך שיהיה זה מאמץ נכון אשר יוביל לכיוון הרצוי. למי מיועד העיסוק בקראטה? לילדים, לנוער ולבוגרים, לגברים ולנשים, לבעלי לקויות שונות ולעוסקים במקצועות טיפוליים לשם חידוד והרחבת ידע, לעוסקים בתחומים אמנותיים ויצירתיים, להורים ולמורים בתחומי הוראה שונים, למנהלים, לבעלי מקצועות חופשיים, לתלמידים ולסטודנטים, למעשה כמעט לכל אחת ואחד. מיאמוטו מוסאשי כתב בספרו המפורסם, ספר חמשת הטבעות 五 輪 書: "גם אם אין לאדם יכולת מולדת להיות לוחם, הוא יכול להגיע למעמד זה ע"י היצמדות עיקשת לשני פני האורח." כלומר כל אדם יכול לרכוש מיומנות זו אם יגלה סבלנות ויעסוק בה כיאות. "לשני פני האורח": לדרך החרב ולדרך הספר ("דרך החרב ודרך העט/המכחול"). ללמדנו כי על הלוחם לשלוט בסינרגיה בשתי הדרכים. איציק כהן 19/02/2013 חזרה לדף המאמרים