המשכיות הקראטה האוקינאווי בימנו / מאת איציק כהן הקראטה המקורי, "ריוקיו-טה", התפתח במסגרת רשמית בשירות ממלכת ריוקיו עד לתקופה שלקראת סוף המאה ה-19. עסקו בה אנשי מקצוע משכילים ומיומנים מן השכבות הגבוהות. לחימה זו שימשה למטרות הגנה על הממלכה ומשימות אבטחה על בית המלוכה, דיפלומטים ומשלחות. אנשי המקצוע פעלו בסביבות שונות, לעיתים ברמת הפרט ולעיתים בקבוצה מתואמת, על מנת להשיג מטרה מוגדרת. לעיתים היה זה על אדמת הממלכה ולעיתים מעבר לים. אופי המשימות היה מגוון. שמירה על אישיות חשובה מפני מתנקש מיומן, הגנה על ספינות בלב ים מול התקפות פירטים או במשימות אבטחה רגישות מעבר לים. לאחר רסטורציית מאג'י Meiji period 明治 בשנת 1868, חדלה ממלכת ריוקיו מלהתקיים וסופחה רשמית ליפן. הלחימה המקומית באיים קיבלה תפנית משמעותית כאשר עברה אל המעגל האזרחי. ממשימות רשמיות בשליחות הממלכה, אותם ביצעו במיומנות רבה בעלי תפקידים מן המעמד העליון, החלה אמנות הלחימה המקומית לשאת אופי של הגנה עצמית וכן הפכה לאמצעי יעיל לשם חיזוק פיסי ומנטאלי של המתרגל. אחר כך, בשלוש העשורים הראשונים של המאה ה-20 חדר הקראטה ליפן. הידע מן הקראטה האוקינאווי הועבר ליפן באופן חלקי בלבד והותאם לאווירה ולתרבות היפנית ברוח התקופה. בנוסף לכך נכנס הקראטה למערכת החינוך באיי ריוקיו, על מנת לחזק את בני הנוער פיסית ומנטאלית. הוקמו בתי ספר לקראטה, החלו להיווצר סגנונות רשמיים והחל תהליך קלסיפיקציה של סגנונות. תהליך היפניזציה המואץ באיים השפיעה רבות על המשך התפתחות הקראטה אך עם זאת הייחודיות נשמרה תודות לתרבות, לאווירה ולתפישת החיים האוקינאווית. ביפן החלו תחרויות בקרבות ובקאטה ולשם כך יצרו מערכת חוקים. כך הקראטה שוב עבר שינויים משמעותיים ממספר היבטים: טכני תבניתי, מתודי ודגש על הממד הוויזואלי. בעולם המערבי התווסף לקראטה הפן האתלטי. לסיכום סוף המאה ה- 19 מהווה את סיום עידן "ריוקיו-טה" ותחילתו של עידן ה- "אוקינאווה-טה". ממשימות מורכבות בתנאים משתנים ברמת הפרט או הקבוצה ובתנאי לחימה אמיתיים, עברה הלחימה לרמת האינדיבידואל, קיבלה אופי אישי ושימשה להגנה עצמית. דמויות מפורסמות ביקרו בדרום סין וההשפעה מן החוץ גברה, בעיקר מפוג'יאן. בשלב הבא כיוונה אמנות הלחימה האוקינאווית לשני רבדים: הרובד האישי והרובד החברתי. ברובד האישי המשיך הקראטה האוקינאווי לכוון לחישול וחיזוק המתרגל ברמה הפיסית והמנטלית. ברובד החברתי פנה הקראטה האוקינאווי לפיתוח חוסן חברתי בבני הנוער, לאתיקה ולשימור המסורת. זהו השלב בו ייעודו העיקרי של הקראטה העביר את כובד המשקל מצרכי הגנה עצמית פר-אקסלנס גם לצרכים חברתיים ולפיתוח האינדיבידואל. עם הגיעו ליפן בשליש הראשון של המאה ה-20, קיבל הקראטה תפנית תרבותית, טכנית ותפישתית. המתודיקה השתנתה והקראטה הפך לתבניתי. מאוחר יותר על ציר הזמן גם העולם המערבי התאים את הקראטה לסביבתו ולתפישת עולמו. מלות סיום ומה באוקינאווה? הקראטה האוקינאווי השורשי, באוקינאווה, הוא הוא הקראטה האורתודוכסי. התרבות, האתיקה, המסורת, טוהר הלב, הענווה והתא המצומצם - הוא הוא הקראטה המהווה המשכיות ישירה למקורות. התרבות, המתודיקה, הגישה הפרגמטית, האווירה ומכניקת הגוף באוקינאווה ייחודיים, ובד"כ משותפים לבתי הספר באוקינאווה עם שונות טכנית כזו או אחרת. כל מורה מוסיף נדבך, משנה ותורם מנסיונו האישי. כך ממשיך להתפתח הקראטה האוקינאווי. למרות ההבדלים בין בתי הספר והסגנונות האוקינאוויים, קיים מחנה משותף המאחד את המורים ובתי הספר. עקרון חשוב אשר מושרש בהיסטוריה ובתרבות האוקינאווית הוא עקרון ההתפתחות מתוך הקיים ולא במקום הקיים. זהו עקרון מהותי המבדיל את הקראטה האוקינאווי מן האחרים. זהו העקרון המאפשר את המשכיות אמנות הלחימה האוקינאווית, שומר על האותנטיות ויחד עם זאת על התפתחות והמשכיות הקראטה האוקינאווי. לשם כך על המתרגל להכיר את התרבות האוקינאווית ולהבין את האווירה האוקינאווית, כאשר הקראטה באוקינאווה הוא חלק ממנה. האוקינאווים ידעו לשמור לאורך ההיסטוריה על פלורליזם לצד אחדות. הם היו פתוחים לאימוץ רעיונות חדשים ולשינויים מן החוץ תוך יכולת להתאימם לסביבה המקומית בתבונה ולהוסיפם לאלו הקיימים. תכונה זו קיימת גם כיום. הקראטה האוקינאווי בן ימנו מכוון להעצמה חברתית ולהעצמה אישית – פיסית ומנטלית. הוא מתאפיין באווירה אוקינאווית ייחודית, בתפישה מקומית טבעית, בגישה פרגמטית ובפיתוח עוצמה. כל אלה נבנים מתוך עשייה מתמדת לאורך שנים במסגרת הדוג'ו ובמאמץ נכון, קשב וסבלנות. אין פתרונות מהירים, אין פתרונות תיאורטיים. המוטיבציה והנסיון לצד המורה מקדמים את המתרגל צעד אחר צעד. השייכות לדוג'ו היא תנאי הכרחי להבנה ולתרגול הקראטה האוקינאווי והיא גם וזכות גדולה. הקראטה האוקינאווי מעניק מקום מרכזי ליכולת הקשב האישי, להתבוננות הפנימית ולמכניקת התנועה הייחודית. הממד הוויזואלי כמעט חסר חשיבות. פיתוח העוצמה הפנימית דרך מכניקת התנועה והריכוז המנטאלי הם אלו החשובים. הקראטה האוקינאווי ממשיך את דרך אבותיו ומוסיף עליהם ידע עכשווי. התבונה להוסיף על הידע המצטבר ולא להחליפו באחר היא זו המייחדת את הקראטה האוקינאווי ומהווה המשכיות למקורות. היא זו המעצימה והשומרת על האותנטיות של הקראטה האוקינאווי. איציק כהן 01/12/2017 חזרה לדף המאמרים