0548-054488  Call Teishinkan
Message us  Message Teishinkan

מאמרים

הפרקטיקה של הקראטה העתיק / מאת איציק כהן

כיצד נראה הקראטה במקורו?
לשם כך עלינו להעמיק אל המאות שטרום המאה ה-19, אל המציאות הגיאופוליטית במזרח אסיה במאות 12-18 ואל ימי ממלכת ריוקיו, שם התפתחה אמנות לחימה ייחודית בסביבה הצבאית מדינית ועסקו בה לוחמים מיומנים, בעלי השכלה מן המעמדות העליונים. המשימות היו בחלקן על אדמת האיים וחלקן עם משלחות שיצאו אל מעבר לים. אנו נכנה את הלחימה המקומית בתקופה זו "ריוקיו-די " Ryukyu-di 琉球手, כלומר "יד-ריוקיו" או "לחימת ריוקיו".
    מדוע "די" ולא "טה"? פשוט משום שבשפה האוקינאווית המקומית: אוצ'ינה-גוצ'י 沖縄口, היגוי הסימנית ("יד") 手 "טה" הוא "די".
בתקופה מאוחרת יותר, לאחר רסטורצית מייג'י ב- 1968, החלה הלחימה המקומית לזלוג לסביבה האזרחית. אח"כ בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20, שוב קיבלה הלחימה המקומית תפנית, כאשר החלה להתפשט מחוץ לאיי ריוקיו ובמקביל נכנסה למערכת החינוך, אז גם ניתן לה הכינוי "קראטה" Karate空手.

מאמר זה עוסק במקורות הראשוניים של ה- קראטה, כלומר בתקופת ממלכת ריוקיו.
מעטות הן העדויות הכתובות אודות ריוקיו-די, במיוחד משננסה לאמוד כיצד נראה בממד הטכני.
יחד עם זאת קיימות בנמצא עדויות כתובות ממקורות הנחשבים לאמינים ומדויקים, חלקם מקורות סיניים, יפניים וגם מערביים. קיים תיעוד אינפורמטיבי של יחסים דיפלומטיים, משלחות דיפלומטיות ומשלחות מסחר, כולל תאריכים ושמות. אנו יודעים ברמת דיוק גבוהה היכן שהו המשלחות, לכמה זמן הגיעו ובאילו תנאים שהו. במקור מסוים מן המאה ה-18 קיים אף תיאור והתרשמות כללית אודות "ריוקיו-די". למרות שאין פירוט טכני, מוזכרות טכניקות אגרוף, כף יד פתוחה, היאבקות והטלות. העובדה המשמעותית מן העדות הכתובה הזו היא, שהמחזה הותיר רושם עז על המתבוננים, אשר השתמשו בביטויים כגון "מיומנות גבוהה של הלוחמים אשר עשו שימוש בגופם כבכלי נשק ועל עוצמה יוצאת דופן שאינם נתקלו בה קודם לכן".

כיצד אם כן נראה ריוקיו-די?
לממלכת ריוקיו היו מספר צרכים ביטחוניים שהגדירו למעשה את המשימות, את אופי הכוחות ואת מיומנותם. נוסיף על כך את הסביבה הכלכלית-חברתית/תרבותית ונקבל את הנגזרות מהן התפתח ריוקיו-די.
לאחר תקופת מלחמות הפנים ואיחוד הממלכות באיי ריוקיו במאה ה- 15, הקים המלך המלך שו האשי Shō Hashi 尚 巴 志 כוח שיטור (Chikisai). כוח זה דאג לביטחון פנים ולאורך החופים ולסדר פנים. נציין כי אחוזי הפשע בממלכה היו נמוכים.
לממלכת ריוקיו היו כוחות מיומנים אשר שימשו ככוח לאבטחת בית המלוכה, וכן מקומות ואירועים רגישים. על כוח זה נמנו למעשה משכילים מן המעמדות העליונים, שהיו מיומנים מאד בלחימה. חלקם יצאו עם משלחות דיפלומטיות ואבטחו דיפלומטים ומטענים חשובים בלב ים ובמדינות שכנות. אלו הם למעשה הלוחמים שהיוו מקור ממנו התפתח הקראטה.
איום הפיראטים היה משמעותי וגם מעצמות כמו סין, קוריאה ויפן התקשו להתמודד עם הסכנה. הפיראטים היוו כוח גדול ומנה לוחמים ויורדי ים מיומנים. הם גרמו לנזקים רבים ברכוש ובנפש בלב ים ובאוכלוסיות לאורך החופים. בין הכוחות שאבטחו את ספינות הסחר והמשלחות הדיפלומטיות היו גם מאבטחים מבית המלוכה של ממלכת ריוקיו.
המאבטחים שהו עם המשלחות למשך שבועות וחודשים. משימותיהם היו מגוונות ולכן היה עליהם להיות מיומנים ולהגיב במהירות, ביעילות ובעוצמה הנדרשת בכל סיטואציה.
לחימה על ספינה בלב ים מול פירטים שונה מלחימה מול פירטים על אדמת החוף.
שמירה על המלך בגבולות הממלכה, או להבדיל אבטחת דיפלומט בשליחות ובאירוע במדינה מארחת, אלו הן משימות הדורשות הכנות מיוחדות.
לחילופין אבטחת מתחם מסחר של משלחת אשר הגיע לתקופה ארוכה בסין למשל תהה שונה במהותה מן המשימות המוזכרות מעלה. על המאבטחים היה להגיב לאירועים במהירות תוך גרימת נזק מינימלי וכדי לא ליצור מתיחות מיותרת.
לעיתים נדרש הכוח לתיאום משימתי בין הלוחמים. לעיתים נדרשו תיאום וחלוקת תפקידים בענייני ואבטחה עם הכוחות המאבטחים של המדינה השכנה.
המשימות היו מגוונות ודווקא מכיוון שממלכת ריוקיו הייתה קטנה ודלת אמצעים יחסית לסדרי הגודל של סין או יפן, נדרשו הלוחמים לרמת תחכום ומיומנות גבוהה על מנת שיעמדו במשימותיהם.

הדמויות שעסקו באבטחה זכו לידע מסין ולעיתים קרובות אף משבט הסאטסומה היפני, שהשתלט על איי ריוקיו בתחילת המאה ה-17. בושי מאטסומורה סוקון Bushi Matsumura Sōkon מהווה דוגמה לדמות המחוברת ישירות לקראטה האוקינאווי מן המאה ה-19. לוחם ומאבטח בבית המלוכה אשר רכש מיומנות סיניות ויפניות בנוסף על זו המקומית, הן בכלי נשק והן ביד ריקה. לוחם ה- "ריוקיו-די" נדרש ליכולות גבוהות במשימות יחיד (רמת הפרט), בקבוצות קטנות או בסדרי כוחות גדולים יותר. כל זאת בסביבות שונות כפי שהזכרנו. הוא היה מיומן בעבודה עם כלי נשק על ספינה למשל בהתמודדות מול תקיפת פירטים. עליו היה להיות מיומן גם באבטחת אישים, לעיתים באירועים בהם חל איסור נשיאת נשק. לעיתים הרגישות הייתה גבוהה כמו בסביבה דיפלומטית למשל, ועליו היה להיזהר שלא לגרום נזק מיותר העלול לגרום לתקרית דיפלומטית., לפעול במהירות ובשקט. לעיתים נדרש היה להרחיק איום ללא פגע כדי להוציא מודיעין כגון מידע על מתנקשים או איומים נוספים רלוונטיים.

הפעילות הזו נעשתה ברמה הרשמית של ממלכת ריוקיו, במעגלים הצבאי והמדיני. הייתה זו סביבה שונה לחלוטין מן הסביבה האזרחית, אליה זלג ה- ריוקיו-די לקראת סוף המאה ה-19. הייתה זו למעשה תחילת התהוות הקראטה האוקינאווי והמעבר מ- ריוקיו-די ל- קראטה אוקינאווי Okinawa-te.
בתקופה מאוחרת יותר, וליתר דיוק בסוף המאה ה-19 והעשורים הראשונים של המאה ה-20, שוב עברה אמנות הלחימה המקומית טרנספורמציה. נכתבו ספרים, הוקמו בתי ספר, מתודות הלימוד והטכניקות שונו והותאמו לעת החדשה ולצרכים המתהווים. הקראטה עבר תהליך קלסיפיקציה וראורגניזציה והפך לפופולרי (אך זהו כבר נושא למאמר אחר).

איציק כהן
27/02/2018
הערה: החומר במאמר זה נלקח ברשות מתוך הספר Karate Uchina-Di 沖縄手 - Okinawan Karate: An Exploration of its Origins and Evolution Karate Uchina-Di Front-Cover

חזרה לדף המאמרים