מסלולי ההשפעה של קראטה טיפולי על הפרעות קשב, ריכוז והיפר אקטיביות / מאת איציק כהן במאמר זה נביא בקצרה חלק מן המנגנונים הגופניים והעצביים האחראיים על רמות קשב, ריכוז והיפר אקטיביות ונסביר כיצד תרגול נכון ומוכוון מטרה לאורך זמן עשוי לשפר את יכולות הקשב והריכוז וגם להפחית מתחים ולסייע בלקויות למידה. התאמת התהליך המתודי והמסגרת המתאימה משפרות גם את יכולת התמצאות והשליטה במרחב ובזמן וכן מחדדות מיומנויות חברתיות. כל אלה מביאים לשיפור איכות החיים בכלל. בסיס התרגול הוא בתנועה במקום ובמרחב בשילוב תרגילים נשימתיים. התרגול עשוי להיות במסגרת קבוצתית קטנה או באופן אישי בהתאם לנסיבות. אם כן, מה הקשר בין התהליכים הפיסיולוגיים לבין התרגול? על כך נענה במאמר. "הורמוני האושר", הם סרוטונין, דופמין, נוראפניפרין ואנדרופינים. אלו הם חומרים הפעילים בגופנו בזמן פעילות גופנית ומשפיעים על עוררות, דריכות, מצב רגשי, מודעות, מוטיבציה, חשיבה ולמידה, חידוד חושים וגם שביעות רצון ושמחה. ממצאים נוירולוגיים מחקרים נוירולוגיים הנוגעים להפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADD/ADHD) מספקים ממצאים בארבעה תחומים: מבנה המוח הפעילות החשמלית של המוח זרימת הדם במוח הפעילות הכימית במוח מבנה המוח האונות הפרונטאליות מסייעות לנו בתשומת לב למטרות הנדרשות במיקוד הקשב, בתהליך קבלת ההחלטות, בתכנון, בלמידה ובזיכרון של מה שלמדנו. עוד האונות הפרונטאליות מעורבות בהתנהגותנו בהתאם לסיטואציה בה נמצא. בנוסף לכך, מקור רגשות כגון כעס, חוסר שקט ותסכול, גם הוא באונות הפרונטאליות. בסאסאל גאנגיליה Basal Ganglia זהו אזור המצוי במוח המהווה מקור חשוב ליצור דופמין. נמצא שגודלו קטן יותר אצל אנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. ל- Basal Ganglia מספר משמעותי של מסלולים עצבים העוברים דרך המערכת הלימבית, זוהי המערכת האחראית על הרגשות. האחראים לרגשותינו וליכולת הפיקוח שלנו בקליפת הפרא פרונטאלית. כאשר יש מחסור בדופמין זמין ב- Basal Ganglia, אזי אין מספיק "דלק" להנעת האונות הפרונטליות האמורות להפיק יכולת קשב. פעילות חשמלית לבעלי הפרעת קשב וריכוז נמצא קושי לעבור בין התדרים החשמליים בין מצב למצב וכמו גם פעילות חשמלית נמוכה. זרימת דם פחותה ככל שאזורים במוח פעילים יותר, הם זקוקים ליותר דם. ה – רטלין למשל הינו חומר הממריץ את פעולת הדם למוח. מחקרים מראים על זרימת דם פחותה באזור הקדמי ובמיוחד בגרעין המזונב Caudate Nuceleus, וכן ב- Striatum, אחד ממרכיביו החשובים של הגרעין המזונב הלוקח חלק חשוב בריסון התנהגות ובשמירה על קשב. "הורמוני האושר" סרוטונין, דופמין, נוראפניפרין, אנדרופינים הם נוירוטרנסמיטרים (מוליכים עצביים) הפעילים בגופנו בזמן פעילות גופנית. הם משפיעים על עוררות, דריכות, מצב רגשי, מודעות, מוטיבציה, חשיבה ולמידה, חידוד חושים וגם שביעות רצון ושמחה. כיום המחקר מתמקד בקשר וביחסי הגומלין דופמין, נוראפניפרין (נוראדרנלין), גלוטמאט והשפעתם על ADHD. תרגול מוטוריקה ותנועה התרגול התנועתי כולל מספר מרכיבים חשובים במיוחד לשיפור יכולות קשב וריכוז. שילוב תנועות במקצבים, בזוויות ובקואורדינציה מוכוונת מטרה משפיעים על קשרים עצביים, כימיים וחשמליים, המפעילים את המערכות אותן הזכרנו. תרגול מתמיד ולאורך זמן עשוי להביא לשיפור משמעותי. מערכת הנשימה אספקת חמצן תקינה למוח מאפשרת פעילות תקינה כגון ערנות וצלילות, תהליכי חשיבה, אסוציאציות והקשרים, דמיון, קשב וריכוז. פעילות גופנית ותרגולי נשימה עשויים גם להפחית חרדות ולהרגיע. תרגול אמנויות לחימה עשוי להשפיע לחיוב ובאופן משמעותי על תפקודים מוטוריים וקוגניטיביים של המתרגל. הוראה ותרגול מתאימים כגון תנועה, הצלבות ותרגול נשימתי עשויים ובדרך כלל אכן מביאים לשיפור מסלולי תפקוד המוח. חוויית הקושי, היא המתקנת / המשפרת / המקדמת. הערה: יש לציין שהמאמר מביא באופן כללי את הקשר בין המנגנונים הפיסיולוגיים האחראיים על קשב, ריכוז והיפראקטיביות לבין הפוטנציאל הקיים בקראטה טיפולי לשיפור משמעותי בקשב, ריכוז והיפראקטיביות כמו גם בלקויות למידה, התמצאות בזמן ובמרחב, העלאת דימוי עצמי ובטחון עצמי, מיומנויות חברתיות ואיכות חיים ושמחה. תרגול מוכוון מטרה מהווה אמצעי גם בתחום הנירולוגי, כאשר ניתן להבחין בהשפעת התרגול על מנגנון המטבוליזם במוח של נוירוטרנסמיטרים (מוליכים עצביים) כמו דופמין, סרוטונין ו- אדרנלין. חומרים אלו מעורבים בוויסות מרכיבים שונים כגון היפר-קינטיות (תנועה), אימפולסיביות (תגובה) וגם הפרעות קשב וריכוז (הכרה). להשפעות התרגול עצמו מתווספות גם השפעות נוספות כגון הדרכה וניתוב המתרגל לאחריות, למיקוד ולדבקות במטרה, ציפייה לאימון או לאירוע, תחושת סיפוק והצלחה המעלה מוטיבציה, דימוי ובטחון עצמי. קראטה בכלל וקראטה טיפולי בפרט, מנתב לבריאות הגוף ולאיזון (וויסות יעיל) של גוף ונפש, כלומר פיסית, פיסיולוגית ורגשית. התרגול מנתב את מתרגל/ת להתמודד עם המגבלות וגם לשפר גם המעלות. למתרגל/ת עם מגבלות הנובעות מהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות עשוי לחול שיפור בממד הנוירולוגי כתוצאה משינוי וויסות הנוירוטרנסמיטרים במוח. שינוי פיזיולוגי זה בשילוב עם השינוי הרגשי והנפשי מעצם שיפור הביטחון והדימוי העצמי עם ההצלחה בביצוע התרגילים תוך המצאות במסגרת תומכת ועם זאת קפדנית. השיעור או הפעילות יוצרת סיטואציות המשפרות את יכולות המתרגל במגוון תחומים כגון דיוק ומיקוד בתנועה בודדת, רצף תנועות מכוונות מטרה (נשימה ותנועה, מספר חזרות, זמן, מרחב, הצלבה) המשפיעות על המנגנונים הפיסיולוגיים אותם הזכרנו, ולכך מתווספים התמדה, רצפים, משמעת עצמית, ארגון, שליטה ו- וויסות. כל אלו לאורך זמן, ישנו בדרך כלל את המנגנונים שהזכרנו ואת פעולת המוח וייצרו איזון בחומרים השונים הפועלים, בגלי המוח ובאותם נתיבים שנמצאו בעלי שונות אצל בעלי הפרעת הקשב והריכוז. חשוב לציין שעל מנת להגיע לתוצאות הנדרשות, לשמור עליהן ולשפרן עלינו להתמיד בפעילות לאורך זמן. איציק כהן 25/01/2019 הפרעות קשב וריכוז, והיפראקטיביות - ADHD חזרה לדף המאמרים